פעוט בן שנתיים ו-8 חודשים שמזה שנה סובל מהתעלפויות בלתי מוסברות אחת לחודש; במשך 24 שעות, בכל חצי שעה, הילד מתעלף וחוזר לעצמו וחוזר חלילה במשך יממה שלמה.
התופעה הזו בהקשר ליתר המאפיינים של הילד לא זוהתה ולא הייתה אבחנה ברורה האם הוא סובל מאפילפסיה או מנזק מוחי אחר. המקבץ של הנתונים הרפואיים של הפעוט הגדירו את העניין כולו כתופעה נדירה. הדאגה העמוקה שההורים הסתובבו איתה לא נתנה להם מנוח והם חיו בחשש כבד מכך שכל עוד הילד לא מאובחן, הוא בעצם גם אינו מטופל.
הפעוט היה משך השנה כולה תחת מעקב בבית החולים, אך כאמור, במשך חודשים ארוכים לא ניתן מענה שיפענח את המקרה לאשורו.
לפני כחודש אב הפעוט פנה ישירות לרופא המטפל בדאגה שהגיע התקף נוסף וכבר יממה הילד מתעלף. בשביל לאבחן באופן ברור היה צריך לבדוק את הילד באלקטרודות של מכשיר EG רק שזהו טיפול שקשה להשיג בארץ והתורים אליו ארוכים מאד. הרופא המטפל הודיע למשפחה כי בבית החולים אין את המכשיר ושינסו לפנות למרכז רפואי אחר.
אב המשפחה פנה לרב יוסי מרגלית בבקשה להפעיל את קשרי העמותה, והוא ליווה אותם והחל לברר ולגלגל קשרים ב-2 בתי חולים בארץ בהם ידע כי המכשיר קיים.
כאשר הצליח להשיג התחלה של סיכוי להיכנס במהירות לטיפול באחד מהם, הרב מרגלית כיוון את המשפחה לפנות מיד למיון ילדים בבית חולים עם התמחות טובה בתחום בו בזמן שהוא מגלגל את התמונה הלאה בדרגים הגבוהים.
בעוד המשפחה נקלטה במיון, במשך לילה שלם הפעיל הרב יוסי מרגלית לחץ על מנהל טיפול נמרץ וב"ה על הבוקר העלו את הילד מהמיון לטיפול נמרץ. חלון הזמן היה לחוץ כי הבדיקה מאפשרת אבחנה מלאה יותר בזמן ההתעלפויות, כלומר – בתוך 24 השעות של ההתקף.
הפעוט חובר למכשיר וב"ה התקבלה אבחנה ברורה שאפשרה להתחיל מיד טיפול תרופתי. הילד כמובן מצוי במעקב והרב יוסי מרגלית מלווה את המשפחה כל העת.
לולא הפניה לעמותה לא היו יודעים לאיזה בית חולים ללכת ובאיזה זמן בדיוק שיאפשר להעלות את החולה לטיפול נמרץ, ואף לדעת בוודאות כי יקבלו אותו מיידית בתוך חלון הזמן הקצר שנוצר. מעבר לכך, העמותה קישרה כל הזמן בין הצוותים בבית החולים בו בוצעה הבדיקה לבין הרופא המטפל הוותיק.
מדובר בהצלת חיים כפשוטו. כיוון שעד כה, הילד לא טופל וכל רגע יכולה הייתה להתרחש החמרה, וללא כל אבחנה, לא היה ניתן חלילה לטפל באופן מניעתי.
